הכל התחיל מהרצון שלי פשוט ליצור. תמיד נמשכתי לעבודת יד, לפרטים הקטנים ולדעת לעשו הכל בעצמי. לקחתי כמה שיעורים בסיסיים בניסור ושיוף, וכשטסתי למזרח הייתי בטוחה ששם אלמד הכל ובזול. ידעתי איך אני רוצה שהתכשיטים שלי ייראו והיה לי ויז'ן ברור של סטייל מאד ספציפי ומיוחד – אבל בהודו כל הצורפים אמרו לי ״אי אפשר לעשות את זה בשיטה המסורתית, זה ביציקה בשעווה״ ואני בכלל לא ידעתי מה זה ומעולם לא שמעתי על השיטה הזו.
כשקראתי קצת יותר על השיטה של "יציקה בשעווה" (Lost Wax Casting) הבנתי שבאמת זה מה שאני רוצה, והתחלתי לחפש איפה לומדים. הלכתי לאיבוד בין אין סוף קורסים של 26 מפגשים לכאלו של 5. באחד המקומות שאלתי אם אוכל להצטרף, והתשובה שקיבלתי הייתה גסה וחותכת: "אין לך מספיק רקע בצורפות, אז ממש לא".
ממש לא ויתרתי, מפוסט בפייסבוק ששואל מה הבדל (ובעצם לא קיבלתי ממנו יותר מידי תשובות רק בעיקר המלצות לקורסים), הכרתי את המורה המדהימה שלי. היא אמרה לי משפט חשוב מאד: "אני מבינה שיש לך קצת ניסיון, ואין לי לב לומר לך לא. בדרך כלל אלו רק בוגרי המכללה שאני מלמדת בה, אבל את מוזמנת. ולגבי כמות המפגשים? יש מצב שאחרי מפגש אחד תביני הכל, אבל נתחיל מ5 זה מספיק לגמרי".
זה היה ה"מאץ'" שלי. ומאז לא הפסקתי ליצור.
מהסטודנטית ש(לא) לומדת – לצורפת
הסטודיו שלי היה השולחן הקטן בחדר. השולחן הזה שאמור להיות "שולחן לימודים"? בואו נודה באמת, מי באמת לומדת על השולחן שלה בבית? חחח. אז הוא עשה הסבה מקצועית והפך לשולחן צורפות מאולתר.
המורה שלי שלחה לי רשימת ציוד, קניתי הכל כאן בארץ, ורק לימים גיליתי את הסוד הגדול: אפשר להשיג 90% מהפריטים האלו בדיוק באותה איכות באלי אקספרס!
למה דווקא שעווה? (חוץ מהעובדה שזה הכי כיף בעולם)
בניגוד לצורפות קלאסית שבה אנחנו לעיתים "נלחמות" במתכת הקשיחה, השעווה היא חומר סלחני ואינסופי. אפשר להוסיף חומר, לגרוע, להמיס ולפסל טקסטורות מיוחדות שפשוט בלתי אפשרי להגיע אליהן עם פלטת כסף ומשור.
זה מה שמאפשר למותג שלי, INBAR ADI, לשמור על הפילוסופיה ש"רגיל זה אף פעם לא מספיק". השעווה מאפשרת לי להביא לידי ביטוי כל חלום, צורה או דמיון, ולהפוך אותם לתכשיט שלא תראו על אף אחת אחרת.
אז מה אתן באמת צריכות כדי להתחיל?
אני באמת מאמינה שכל אחת יכולה, ולא מדובר בהשקעה גדולה. זה תלוי לאיזו רמה תרצו להגיע, אבל אלו הבייסיקס שיאפשרו לכן להתחיל לפסל חלומות כבר מחר:
1. לשונית לשולחן צורפים: הבסיס שעליו קורה כל הקסם (מתחבר לכל שולחן שיש לכן).
-
קשתית לניסור: כדי לחצות את גוש השעווה ולגרוע חלקים גדולים
-
גושי שעווה: יש שעוות רכות וקשות, אני ממליצה להתנסות בכולן, אבל הלב שלי שייך לשעווה הכחולה – היא הכי נוחה לי
-
פצירת צורפות: לעיבוד והחלקה של המודל
-
כלים לגילוף שעווה: אלו ה"מכחולים" שלכן
-
סדן טבעות: כדי לוודא שאתן קולעות למידה המדויקת
טיפ זהב ממני: כשאתן מחפשות ציוד באלי אקספרס, אל תחפשו רק "Jewelry tools". חפשו "Dental Wax Carving Tools". אלו אותם כלים בדיוק שמשמשים טכנאי שיניים – הם עולים לרוב חצי מחיר ומגיעים בסטים מגוונים ואיכותיים מאוד.
איך הופכים שעווה לתכשיט כסף?
זה החלק שבו המקצוענות פוגשת את הנגישות. את עבודת הפיסול והעיצוב אתן עושות על שולחן המאולתר. ברגע שהמודל מוכן, שולחים אותו לבית יציקה. שם יוצקים מתכת (כסף, זהב או פליז) במקום השעווה, ויוצרים תבנית גומי שמאפשרת לשכפל את העיצוב שלכן שוב ושוב. זה הופך את כל העסק לנגיש, כי אתן לא צריכות להחזיק תנורי יציקה יקרים בבית.
לגבי השיוף - יש בתי מלאכה שעושים את זה במחיר לא הכי אטרקטיבי ואפשר למצוא אותם באינטרנט. אבל עוד סוד שאני אגלה לכן, חפשו את הצורפים האותנטים, אלו שיש להם חנות קטנה בעיר ולרוב גם מתקנים שעונים (הבנתם על מה אני מדברת?) תנסו לבקש הצעת מחיר לשיוף של הטבעת ואני בטוחה שתקבלו מחיר הרבה יותר טוב וגם לפרנס אדם שבאמת אוהב, חי ונושם את המקצוע.
המשאלה שלי עבורכן
אני לא מאמינה לאלו שאומרים לכן שאתן לא מספיק מקצועיות כדי להתחיל. אני מאמינה בערך של עבודת יד וביצירה שבאה מהלב. אם יש לכן תשוקה בידיים – אתן כבר שם.
רוצות להתייעץ על בית יציקה מומלץ? צריכות לינקים לציוד הבסיסי מאלי אקספרס? תכתבו לי הודעה לנייד או באינסטגרם, אני באמת פה כדי לעזור לכן להתחיל ליצור בעצמכן!